כשל כליות בכלבים וחתולים
ד"ר טל מאייר, וטרינר
כשל כליות (נקרא גם פגיעה כלייתית) היא מחלה שמופיעה כאשר תפקוד הכליות התדרדר למצב בו הן לא מצליחות לבצע את תפקידן הרגיל הכולל: שמירת מאזן הנוזלים בגוף, הפרשת "רעלים", ייצור הורמונים ואיזון מלחים.
פגיעה כלייתית יכולה להופיע בצורה אקוטית (מס' שעות עד ימים) או כרונית (חודשים עד שנים).
בעיקרון, פגיעה כלייתית אקוטית היא מחלה עם מהלך מהיר, מסוכנת מאוד, אך בעלת פוטנציאל להיות הפיכה (ניתן להחלים ממנה), לעומת זאת, פגיעה כלייתית כרונית היא תהליך המתחיל חודשים ולעיתים שנים לפני האבחון והינה מצב בלתי הפיך.
כלבים וחתולים עם פגיעה כלייתית כרונית לא ירפאו מהמחלה (וזקוקים בעצם להשתלת כליה) אך ניתן לרוב לטפל בהצלחה בסימנים הקליניים המלווים את המחלה.
פגיעה כלייתית כרונית אינה באה לידי ביטוי בשלביה המוקדמים, אלא רק כשהיא בדרגה חמורה, מסיבה זו כמעט ולא ניתן לגלות את הגורם למחלה. אמנם המחלה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בכלבים וחתולים מבוגרים, אך אינה תוצאה של זקנה בלבד.
סימני המחלה:
הסימנים הראשונים בהם נבחין בכלבים וחתולים עם פגיעה כלייתית הם צימאון (שתייה מרובה) והשתנה מרובה. הסימנים הנ"ל נובעים מחוסר יכולת של הכליות הפגועות לרכז את השתן, מה שגורם לאיבוד של נוזלים רבים דרך השתן, להתייבשות וכתוצאה מכך לצימאון.
סימנים נוספים אפשריים הם: ירידה במשקל(אבדן חלבון דרך הכליות הפגועות), פרווה מדובללת ולא מטופחת ותאבון בררני.
פגיעה מתקדמת יותר בתפקוד הכליות גורמת לשיבוש במנגנון הפרשת הרעלים מהגוף, דבר שגורם להצטברותם בדם ובאיברים השונים. מצב זה נקרא "אורמיה".
כאשר לבעל החיים יש כבר אורמיה נראה סימנים נוספים בולטים: אובדן תאבון, הקאות, כיבים בפה, ריח רע מהפה, חולשה ועייפות.
תופעה נוספת המאפיינת פגיעה כלייתית כרונית היא אנמיה. במצב נורמלי הכליות מווסתות את ייצור הדם ע"י הפרשת ההורמון "אריתרופואטין" (ההורמון שנותן את האות לייצור דם). כאשר הכליות פגועות ייצור ההורמון נפגע גם הוא, והאות לייצור דם לא מופרש לגוף.
האנמיה כשלעצמה מחריפה את החולשה, העייפות וחוסר התיאבון בכלבים וחתולים עם כשל כליה כרוני.
תופעה נפוצה נוספת היא יתר לחץ דם (יל"ד) שעלול לגרום לעיוורון פתאומי, סימנים דמויי שבץ מוחי (שינויי התנהגות ומצב רוח, איבוד הכרה או עוויתות), או פגיעה בכליות ובלב.
אבחון:
אבחון של כשל כליות כרוני מתבצע ע"י בדיקות דם ושתן של הכלב או החתול.
בדיקת שתן: בדיקת שתן תראה אם הכליות מצליחות לרכז שתן, האם יש אבדן חלבון בשתן והאם יש זיהום במערכת השתן.
בדיקות דם: ישנן בדיקות דם המשמשות לאבחון תפקוד כליות, בדיקות אלה כוללות רמות אוריאה (UREA / BUN) וקראטינין (CREA) בדם. במצב נורמלי הכליות מפרישות את האוריאה והקראטינין מהגוף, פגיעה בתפקוד הכליות יגרום לעליה ברמתם בדם.
ספירת דם מאפשרת הערכה של ייצור הדם בגוף וחומרת האנמיה.
אולטרה-סאונד וצילומי רנטגן עשויים לסייע ולתת מידע נוסף בהערכת המחלה.
טיפול:
במידה והאבחון נעשה בשלבים שאינם מאוחרים מדי, ברוב הכלבים והחתולים ניתן לטפל ולהעניק להם איכות חיים טובה למשך שבועות, חודשים ואף שנים.
יש צורך להתאים את הטיפול לכל בעל חיים בנפרד ע"פ מצבו, משקלו, מצב הכליות, מצב האנמיה וכו'.
הטיפול מורכב ממזון רפואי מיוחד, טיפול באינפוזיה ונוזלים, תרופות שמגבירות את הזרמת הדם לכליות, ותרופות לטיפול בסימנים הקליניים (תאבון לקוי, בחילות והקאות וכו')
לעיתים יש לטפל גם באנמיה וביתר לחץ דם.
הסכנה הגדולה ביותר בפגיעה כלייתית היא התייבשות. מאחר והכליות אינם מרכזות את השתן קל מאוד לאבד נוזלים ולהתייבש. אולם התייבשות אינה רק מסכנת חיים, אלא גם מחריפה את מצב הכליות מאחר והן לא מקבלות אספקת דם מספקת במצב של התייבשות.
טיפול עתידי:
בבני אדם, כשל כליה מטופל ע"י דיאליזה והשתלת כליה. בכלבים וחתולים המצב מסובך יותר - טיפולים ממושכים בדיאליזה אינם מתאימים בגלל העלות העצומה ואיכות החיים הירודה הנגרמת לבעל החיים.
השתלת כליה קיימת כבר בארה"ב, אולם הפרוצדורה יקרה מאוד.
השתלת כליה מבוצעת כבר לחתולים, אולם בכלבים נמצאת עדיין בשלבי ניסוי.
לסיכום:
פגיעה כלייתית היא מחלה קשה וסופנית, אולם אם מאבחנים אותה בזמן ומתחילים טיפול הולם ניתן להאריך את חייו של בעל החיים ולשפר מאוד את איכות החיים שלו.
בכל מקרה של חשד לפגיעה כלייתית או שהסימנים הנפוצים מופיעים– כדאי להיוועץ עם הוטרינר!
לשאלות נוספות, בדיקה ואבחון ניתן ליצור קשר עם המרפאה:
מרפאת דוליטל לחיות מחמד
תל חי 31 כפר-סבא
077-4406645
ד"ר טל מאיירמרפאת דוליטל לחיות מחמדתל חי 31 כפ"ס077-4406645www.mayer-vet.com
